בחינת כדאיות עסקה

לקוח מתקשר, שואל: יש לך כמה דקות? יש לי שאלה.

אני: קדימה. יש לי כמה דקות.

הוא: יש את אירועי הקיץ, הולך להיות הפנינג שלם, כיף גדול, אתה זוכר?

אני: בטח שאני זוכר. תקצבנו את האירוע בתוכנית העבודה. נו מה השאלה?

הוא: צלצל אלי בחור נחמד שרוצה לעשות פעילויות במתחם. הוא מבקש 5,000 ₪ ושאני אמכור כרטיסים לאורחים, כפעילות נוספת, הוא אומר שאפשר למכור כרטיס ב 75 ₪. מה אתה אומר?

הצעתי שנסתכל על זה "מלמעלה", כדי להחזיר את הכסף צריך למכור 67 כרטיסים.

כמה אנשים צפויים במתחם באירועי הקיץ?

הוא: 400-450

אני: והפעילות של הבחור הנחמד, לאיזה סוג אוכלוסייה זה מיועד?

הוא: ילדים בגילאים שעדיין צריך הורה מלווה. ילדים צעירים.

אני: אני מזכיר לך שלפי הסטטיסטיקה מאירועים קודמים שיעור הילדים הוא 35%, למקום מגיעים בעיקר אוכלוסייה בוגרת. מקרה שלנו זה בערך 160 כרטיסים פוטנציאליים + קצת הורים מלווים.

אז מה זה אומר? אתה תצטרך למכור כרטיסים, להתעסק עם בקשות מיוחדות, חוסר שביעות רצון, כי גם אם זה יהיה מושלם יהיה לפות 10% שיגידו משהו.. ואתה תלוי בביצועים של הבחור הנחמד. וזה עוד לא הרווחת שקל אחד. נניח שאתה אומר אני רוצה להרוויח 2,500 ₪, זה אומר להשקיע מאמצי שיווק כדי למכור 100 כרטיסים שהם מעל 50% מסך הפוטנציאל. לדעתי זה הרבה. ואגב, יש למאמצי השיווק האלו עלויות?

הוא: וואלה, לא חשבתי על זה, בגלל זה צלצלתי אליך...

צחקנו...

הצעתי לו לעשות את זה אותו דבר אבל הפוך.

מה זאת אומרת? תגיד לבחור הנחמד שייתן לך 2,500 ₪ כדי שיוכל להופיע אצלך. תגיד לו שימכור כרטיסים וינהל את הפעילות שלו. אתה תיתן לו מקום. כמו בקניונים. תהיה אתה קניון.

עוד דבר ששווה לזכור, מכל אירועי הקיץ, אם אני זוכר נכון צפויה הכנסה של 200,000 ₪. אז על מה אתה מדבר איתי? תוספת של 2,500 ₪? 1%?? ובשביל זה להתחיל להתפזר? הייתי מציע להתרכז בעיקר. להתייחס לדברים בפרופורציה הנכונה.

הוא: טוב הבנתי. תודה על השיחה. אני חושב שאני יודע מה אני הולך לעשות.

אני: מעולה, שמחתי לעזור, תעדכן מה החלטת. עשית אותי סקרן.

מחליטים ופועלים על בסיס נתונים.

מחליטים ופועלים על בסיס נתונים.