הביצה או התרנגולת

פנה אלינו יזם בתחום החקלאות. ביקש להכין תוכנית עסקית להקמת לול מסחרי באחת ממדינות אפריקה.

קבענו 6 פגישות עבודה שבועיות בנות שעתיים על מנת להגיע לתוצר הסופי.

תחילה ביקשנו ללמוד על התחום ועל תהליך 'הייצור'.

מבחינה מתמטית, שורת ההכנסות היא מכפלה של מספר הביצים המיוצרות כפול מחיר ביצה בשוק המקומי. המחיר – קבוע וידוע. מחיר קשיח. זו היתה עבודה קלה. הכמות – פה היה הקאטצ', היה עלינו להבין את 'תהליך העבודה במפעל הביצים' כדי לייצר ממנו נוסחה לחישוב הכמות המיוצרת.

עלו שאלות רבות:

האם נתחיל ממדגרה לייצור ביצים שמהם נגדל תרנגולות שהן יטילו ביצים לשוק המקומי? האם נקנה אפרוחים ונגדל אותן? האם נקנה פרגיות וזו תהיה נקודת ההתחלה של התהליך?

למדנו שישנם מחירים שונים לכל נקודת התחלה שתיבחר ולמעשה יש 'טרייד-אוף' בין מימד הזמן - המחיר - והסיכון.

בשלב הבא שאלנו לגבי התוצרת? מהם אחוזי הפחת? למדנו שבכל שלב חיים של התרנגולת - שיעור התמותה שונה ובכך נוסף לנו משהו לחשוב עליו...

השאלה הבאה הייתה: מה התרנגולות אוכלות? מה מחיר האוכל?

מצד אחד, האוכל נמכר בטונות מצד שני, התרנגולת צורכת בגרמים ליום.

כדי לענות על מחיר צריכת המזון לתרנגולות בכל שלב ובכל סוג אוכל (תרנגולת יותר צעירה אוכלת אוכל יקר יותר) זה היה סעיף קשה לפיצוח.

אגב, ספוילר, למדנו שכל המיזם קם ונופל על מחיר המזון לתרנגולות. זהו מחולל העלות הכבד והמשמעותי ביותר.

עלתה שאלת הלוגיסטיקה – שמירה למתחם? איזה גודל הוא? כמה משמרות?

כמה עובדים אחרים נדרשים? רכבים תפעוליים?

מה לגבי עלויות עקיפות אחרות כגון שכר מנהלים? שכירות משרדים? עובדי מטה אחרים?

התוכנית נבנתה ל 10 שנים ברזולוציה חודשית תוך התייחסות לכל הפרמטרים מעלה ועוד אחרים.

מבחינתנו זו הייתה עבודה מרתקת. נהנינו מכל רגע.

והיזם שלנו, הוא קיבל המון ערך בתהליך והיה מוכן לצאת לגיוס.

מחליטים ופועלים על בסיס נתונים