תכנית הייצוב

מחירי המוצרים והשירותים עלו, מה שהביא לעליית האינפלציה, מה שהביא להעלאת הריבית באופן יזום.

מה שאומר בהכרח שמצבם של משקי הבית הורע.

למשל ככה: קניות בסופר יותר יקרות בגלל האינפלציה, מחיר המשכנתא עלה בגלל עליית הריבית, פחות כסף פנוי. יתכן אפילו גירעון = הרעה.

באופן תיאורטי כשההכנסה הפנויה יורדת הביקושים קטנים. כשהביקושים קטנים, הפירמות אמורות לייצר פחות ועל מנת לייצר פחות צריך פחות עובדים ובגלל עליית הריבית הפירמות לא משקיעות (כי הכסף יקר), וכשלא משקיעים שוקעים...

מה שאמור להביא לשתי תוצאות:

1. לחלק מהפירמות לא יהיה מקום במשחק ופירמות יסגרו

2. במצב כזה משקי הבית בכלל ושל המפוטרים בפרט, צפויים להיכנס לסחרור כלפי מטה ומצבם יורע עוד יותר.

כאשר היצע המוצרים והשירותים יורד, מחירם אמור לעלות. זה מזין את האינפלציה והסייקל חוזר חלילה ומקצין.

ב 1985 כשהאינפלציה הגיעה ל 440% הפתרון היה "תוכנית הייצוב" שכללה טיפול בשני מישורים:

1. הפחתת הגירעון בתקציב, אשר כלל:

a. הקטנת הוצאות ממשלה, קיצוץ תקציבי משרדי הממשלה

b. הגדלת הכנסות הממשלה ע"י העלאת מיסים

c. הקטנת תשלומי העברה - בעיקר סובסידיות

2. מהלכים נומינליים מגוונים, כגון:

a. הקפאת מחירים באמצעות תקנות לשעת חירום

b. קיבוע שער החליפין

c. הקפאת שכר כללית

המצב אז והיום של המשק הישראלי לא דומה.

מה שכן דומה, אלו הם דרכי ההתמודדות עם אינפלציה עולה...

תתכוננו.

מחליטים ופועלים על בסיס נתונים